מבוא לארץ הפרעושים: איפה פרעושים מסתתרים בביתכם

הגיע הזמן להבהיר כמה דברים לגבי פרעושים. ברגע שהם נכנסים לביתכם, הם מתכוונים לשגשג. פרעושים בנויים כדי לשרוד. מבחינה טכנית, הם אקטופרזיטים (טפיל חיצוני) – אורגניזמים שחיים על אורגניזמים אחרים וניזונים מהם כדי לשרוד. ייתכן שאתם עושים כל שביכולתכם כדי ללמוד איפה פרעושים מסתתרים על חתולים ועל כלבים, והאם פרעושים מסתתרים בבגדים או בבית, אך אתם צריכים לדעת בדיוק מה לחפש.

כאשר רוב האנשים חושבים ומדברים על פרעושים, הם לרוב מתייחסים בעצם לפרעושים בוגרים: הנקודות הקופצניות החומות והזעירות, שיכולות להיות קטנות כמו חוד של עיפרון.

בדרך כלל, אנשים לא חושבים על ביצי הפרעושים המוטלות אחרי שפרעושה בוגרת צורכת ארוחה, או על הזחלים שבסופו של דבר בוקעים או הגולם שמתפתח, אך יש לחפש פרעושים בכל שלבי ההתפתחות שלהם כדי להגן על החתול, הכלב, המשפחה שלכם ועל עצמכם.

ברגע שפרעוש אחד אוכל ארוחת דם אחת, מתחיל הבסיס לקהילת פרעושים שלמה. ניתן לדמות את אותה הפרעושה הראשונה לקבלנית הראשית של ארץ הפרעושים ובתוך 24 שעות מצריכת הארוחה הראשונה מבין רבות, הבנייה כבר מתקדמת מאוד. פרעושה אחת תטיל כ-50 ביצים החל מ-24 שעות לאחר הארוחה הראשונה.

חלק מהביצים יישארו על הפרווה של בעל החיים, אך רבות יתגלגלו או ייפלו על הרצפה, מה שאומר שבתוך 24 שעות, ארץ הפרעושים תכלול פרברים רבים בכל מקום ברחבי ביתכם.

הנה תוכנית לכיבוי אורות העיר.

ראשית, חפשו פרעושים בוגרים או לכלוך פרעושים על החתול או על הכלב שלכם. פרעושים בוגרים משגשגים באזורים חמים ולחים על עור החתול או הכלב שלכם. הם צריכים לצרוך דם כדי לשרוד ולהתרבות, כך שבדרך כלל תמצאו אותם ניזונים על עורו של החתול או הכלב שלכם, בעדיפות על הבטן, החלק האחורי של הצוואר ומתחת לזנב שלהם. ברגע שפרעוש קופץ על מארח, הוא באופן אינסטינקטיבי קופץ אל תוך הפרווה, כדי לצרוך ארוחה. גוף הפרעוש מתוכנן לנוע במהירות וללא מאמץ דרך פרווה או שיער, כך שסביר להניח שלא תמצאו פרעושים רבים על פני השטח של הפרווה, אך ייתכן שתראו אותם על העור. קשה לזהות פרעוש אחד. במקום זאת, ייתכן שתבחינו בגושים רבים של פסולת חומה כהה. זוהי בעצם צואת פרעוש. אם תניחו חלק ממנה על נייר סופג, תרטיבו אותה ותראו אדמומיות (דם מעוכל), זוהי צואת פרעושים.

הארוחה המועדפת על פרעושים בוגרים היא החתול או הכלב שלכם, אך הם יקפצו על כל חפץ חי, נושם ונע, כך שגם אתם לא מוגנים, הם פשוט לא ירגישו בבית על עורכם או שיערכם, כמו שהם ירגישו על החתול או הכלב שלכם.

קשה מאוד להבחין בביצי פרעוש. ביצי פרעוש הן נקודות לבנות קטנות ואובאליות המזכירות גרגר מלח.

תוכלו למצוא ביצי פרעושים בכל המקומות בהם החתול או הכלב שלכם נמצאים – מיטה, מצעים, ארגזים, ספות, כיסאות, שטיחים, סדקים ברצפה ופינות.

ביצי פרעושים יכולות לשרוד בסביבה במשך כ-10 ימים לפני הבקיעה. ביצי פרעושים אינן יכולות לשרוד חום קיצוני, כך שכיבוס המצעים ורחיצת הצעצועים של החתול או הכלב שלכם, יחד עם שאיבה וניקוי של הרהיטים והרצפות שלכם, מסייעים בהסרתם. מומלץ לנקות לעיתים קרובות כדי להיפטר מביצי פרעושים.

קשה גם למצוא זחלי פרעושים, אלו הם יצורים זעירים ולבנבנים שבוקעים מביצי פרעושים ואורכם כשני מילימטרים בהתחלה. זחלי פרעושים מתחפרים במהרה לתוך החשיכה, בחיפוש אחר צואת פרעושים. ככל שהזחלים מתבגרים, הם עשויים לגדול לאורך של עד 4-5 מילימטרים, לפני שהם טווים פקעת בה יהפכו לגולם.

זחלי פרעושים מסובבים את הפקעת סביב עצמם תוך שימוש ברוק שלהם, יחד עם כל צואה ופסולת שהם יכולים למצוא. פקעת זו מוסווית היטב בתוך הסביבה. פקעות אלו נמצאות במקומות כמו סדקים, חורים, עמוק בתוך שטיחים ומצעים. הגלמים הם כמעט בלתי פגיעים בתוך הפקעת דמוית השריון. כאשר הם בוקעים, מגיח פרעוש בוגר שמחפש במהירות מארח כדי לשרוד. המחזור נמשך שוב ושוב, אלא אם כל הפרעושים הבוגרים, הביצים, הזחלים והגלמים מסולקים מהבית.

אם נחזור לתחילתה של ארץ הפרעושים, תוכלו להבין מדוע ארוחה אחת של פרעוש על החתול או הכלב שלכם, גורמת לבעיה כזו בביתכם.

השמדת כל הפרעושים בביתכם עשויה להימשך עד שלושה חודשים, מרגע שנמצא פרעוש אחד. החדשות הטובות הן שאתם יכולים לתכנן מראש ולשמור על ביתכם נקי מפרעושים. שוחחו עם הווטרינר שלכם על אפשרויות מניעת הפרעושים וההגנה הקיימות. הקפידו לבחור טיפול שקל לשימוש ולמתן, המציע הגנה לאורך זמן. זכרו כי חיוני לשמור על טיפול רציף לאורך כל השנה. אחרת, אתם פותחים את הדלת לפרעוש שיכול להניח את היסודות ליצירת קהילות פרעושים שלמות בכל סדק, חריץ ופינה בביתכם. בכל הנוגע לפרעושים, זה פשוט לא שווה את הסיכון מלכתחילה.

למידע נוסף יש לפנות לוטרינר. מוגש מטעם חברת אינטרווט ישראל בע"מ

IL-NON-220500019

https://www.esccap.org/uploads/docs/eiw2uedg_0720_ESCCAP_GL3__English_v18_1p.pdf
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29307121/