MyPet | 12 סיבות נפוצות לנשירת שיער בכלבים (אלופציה)

נראה ששיערו של כלבכם נושר יותר מהרגיל. למעשה, ייתכן שיש אף מספר נקודות על הגוף שבו העור נראה לעין. סביר להניח שכלבכם סובל מאחד המצבים הכלולים תחת המונח "אלופציה", שמשמעותו היא "התקרחות". אמנם אצל בני אדם התקרחות היא דבר נפוץ, אך אובדן שיער אצל כלבים, זכרים או נקבות, הוא בדרך כלל סימן לנוכחות של בעיית רקע.

סיבות לאובדן שיער בכלבים

יש מספר סיבות שעשויות לגרום לאובדן שיער בכלבכם, ולכן מומלץ לקבוע ביקור אצל הווטרינר, כדי לחקור את סיבות הרקע האפשריות ולבנות תוכנית טיפול.

גנטיקה

הסיבה לאובדן השיער של הכלב שלכם עשויה להיות קשורה להרכב הגנטי שלו. אובדן שיער יכול להיגרם כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של זקיקי השיער. ייתכן שתבחינו בכך בעודו גור, והפרווה שלו לא צומחת במלואה. או, ייתכן שהגור נולד עם פרווה רגילה אך כאשר הוא מתבגר, יתפתח אובדן שיער מקומי או נרחב.

אך לפעמים, זה נורמלי שהכלב שלכם יפתח כתמים של התקרחות, ככל שהוא מתבגר. גרייהאונד, ויפט, צ'יוואווה, תחש וגרייהאונד איטלקי, הם זנים החשופים כולם לאובדן שיער באוזן החיצונית, בחזה, בבטן, בירכיים או בתחתית צווארם עם התבגרותם.

תזונה

כלבים עלולים לסבול מאובדן שיער כאשר הם אינם מקבלים תזונה מאוזנת. מזונות מסחריים יספקו כמעט תמיד את האיזון התזונתי שכלבכם זקוק לו למניעת בעיה זו, אבל אם אתם מכינים את הארוחות לכלבכם בבית, עליכם לוודא שהן מאוזנות כראוי עבורו.

הורמונים

כלבות הרות או מניקות סובלות לעיתים מאובדן שיער זמני עקב שינויים הורמונליים.
אובדן שיער זה נפסק בדרך כלל כאשר ההורמונים חוזרים לרמות מאוזנות (שלא במצב רבייה), בתום תקופת ההיריון וההנקה.

תת-פעילות של בלוטת התריס

זהו גורם נפוץ לשינויים בפרוות הכלבים והוא תוצאה של תת-פעילות של בלוטת התריס, למרות שיש סיבות אחרות. במצב זה, רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס גורמות לקצב מטבולי איטי יותר. רוב המקרים של תת-פעילות של בלוטת התריס בכלבים נגרמים כנראה על ידי הרס אוטואימוני של בלוטת התריס עצמה. סיבה אפשרית נוספת, היא גידול בבלוטת יותרת המוח בבסיס המוח, אשר יכול להוביל גם לליקויים בהורמונים אחרים של בלוטת יותרת המוח.

כלבים עם תת-פעילות של בלוטת התריס מציגים בדרך כלל סימנים על העור ועל הפרווה שלהם, כולל יובש ונשירה מוגברת עם עיכוב בצמיחה מחודשת של השיער. כמו כן, ייתכן שיהיו להם פרווה דלילה או אובדן פרווה באותו דפוס בשני צדי הגוף. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת דם כדי לאשר את האבחון.

תסמונת קושינג

זהו גורם נפוץ נוסף לאובדן שיער בכלבים. במצב זה, הקשור לתפקוד של בלוטת יותרת הכליה, הגוף של כלבכם מייצר כמות רבה מדי של הורמון הנקרא קורטיזול. דבר זה מוביל למערכת חיסונית מוחלשת ולשינויים אחרים שעלולים לגרום לרגישות של הכלב למחלות ולזיהומים אחרים. מחלה זו מתפתחת לאט ובדרך כלל מתרחשת בקרב כלבים בגיל העמידה או כלבים מבוגרים. לא תמיד מבחינים בסימנים מוקדמים, אך הסימנים הקליניים יכולים לכלול עור שביר או דק, אובדן שיער וזיהומים חוזרים בעור.

פרעושים

עקיצות פרעושים מגרדות ומרגיזות עבור חיית המחמד שלכם, וגורמות לכלב להיות חסר מנוחה, לנשוך את עורו, לגרד וללקק ללא הרף. כלבים מסוימים גם אלרגיים מאוד לרוק פרעושים, וכלבים אלה עלולים לפתח תגובה חמורה בעור לעקיצות של הטפילים המציקים האלה.
סימנים של אלרגיה לפרעושים בכלבים כוללים אדמומיות, קשקשים וגירוד בעור באגן, בבסיס הזנב ובירכיים. תופעה זו מובילה לעיתים קרובות לאובדן שיער, לגלדים ולזיהומים משניים. ככל שהמצב הופך לכרוני, אובדן שיער מחמיר והעור הופך עבה וכהה.

קרדיות

מחלת עור המתרחשת כאשר עורו של הגור שלכם סובל מהתפשטות של אחד ממגוון הסוגים של קרדיות, החודרות לעור הכלב שלכם או נצמדות אליו, או חודרות אל זקיקי השיער. קרדיות גורמות לגירוי העור, מה שגורם לגירוד, לאובדן שיער ולדלקת. למרות שניתן לטפל בקרדיות בכלבים, ישנן צורות מסוימות שמידבקות מאוד.

סקביאס כלבים (גרדת)

סקביאס כלבים היא מדבקת מאוד ונגרמת על ידי קרדית ספציפית בשם Sarcoptes scabiei var canis. טפיל קטן ומגרד זה גורם לגירוד עז המופיע בפתאומיות עם בליטות קטנות ומוצקות הממלאות את העור. ככל שהכלב שורט או מגרד יותר על מנת להקל על הגירוד, הבליטות והעור סביבן עלולים להינזק, דבר שיגרום לפצעים עבים ופריכים. קרדיות אלו יכולות גם כן, להתפשט ולעקוץ אנשים.

קרדית אוזניים

בכלבים, נגרמת על ידי קרדית הידועה בשם Otodectes cynotis, המתפשטת בתעלת האוזן החיצונית – החלק של האוזן בין אפרכסת האוזן שניתן לראות ותוף האוזן, אותו לא ניתן לראות בקלות. קרדיות אלו גורמות לדלקת בדופן של תעלת אוזן זו. הן נמצאות לעיתים גם על הגוף.

דמודיקוזיס של כלבים

קרדית זו, הנקראת Demodex canis, מצויה לרוב במספרים קטנים בזקיקי השיער של כל הכלבים, והיא נורמלית לחלוטין, ואינה גורמת לסימני מחלה. בנסיבות מסוימות, יתרחש שגשוג של קרדיות אלה, מה שיגרום לאובדן שיער ולדלקת. הסיבות לכך הן שונות ולא תמיד ידועות, עם ראיות מסוימות לנטייה תורשתית למצב, הגורמת לתגובה מוחלשת של מערכת החיסון לקרדיות אלה.

טרומביקולוזיס

סוג זה של קרדית, נראה כמו עכבישים זעירים ולפעמים ניתן לראות אותן על חיית המחמד שלכם כנקודות קטנטנות בצבע כתום-אדום. לעיתים קרובות הן מתקבצות על הראש, על האוזניים, על כפות הרגליים או על הבטן. סימני התפשטות הם לרוב תגובה אלרגית לקרדיות וכוללים אדמומיות, בליטות, נשירת שיער ועור מתפורר. גירוד עז יכול להיות קשור לבעיה זו. לעיתים קרובות, מדווחים עליהן בעונת הסתיו והן מכונות לפעמים “קרדיות הקציר”.

אלרגיות

בדומה לאנשים, כלבים עשויים להיות אלרגיים לחומרים שונים בסביבתם, כגון אבקנים או עובש, או לחומרים הנמצאים במזון. חומרים אלה הגורמים לאלרגיה נקראים אלרגנים.

כל כלב מכל גזע יכול להיות אלרגי, והתפרצות אלרגיות נראית בדרך כלל בין גיל 6 חודשים עד ל-3 שנים. לפעמים הסימנים הם עונתיים ולפעמים ניתן לראותם כל השנה. סימנים אלה עשויים לכלול גירוד עז סביב כפות הרגליים, הפנים, האוזניים, הרגליים הקדמיות והבטן. גירוד עלול להוביל לבעיות משניות כגון גלדים, זיהומים בעור ובאוזן, נשירת שיער ועור קשקשי.

זיהומים בעור

מחלה נוספת המשותפת לאנשים ולכלבים, היא זיהומים חיידקיים או פטרייתיים על העור, שעלולים לגרום לגירוי בכלב שלכם וייתכן שאף לאובדן שיער.

פיודרמה (PYODERMA)

זיהומים חיידקיים שמתחילים לעיתים קרובות עם עור שבור כתוצאה מגירוד או מעקיצות פרעושים. לפעמים העור אדום וייתכן שישנן התגבשויות מקומיות של מוגלה מתחת לעור, הדומות לפצעונים (חצ'קונים) של בני אדם.

זיהומי שמרים/מלסזיה

זיהומים אלה עלולים להתרחש כאשר השמרים הנמצאים באופן רגיל על עור הכלבים, גדלים יתר על המידה. זיהומים אלה עלולים לגרום לגירוי בעור ולפצעים פתוחים, וכן לאובדן שיער.

RING WORM

טבעת תולעים" איננה תולעת, אלא זיהום פטרייתי של השיער וזקיקי השיער שקיבל את שמו מהכתמים העגולים של עור קשקשי ושיער שבור כתוצאה מכך. הפטריה מדבקת לבני אדם.

זכרו…

זו אינה רשימה מלאה וישנן סיבות אפשריות נוספות לאובדן שיער.

מה אפשר לעשות במקרה של אובדן שיער בכלבים

השלב הראשון בכל חשש לאובדן שיער משמעותי הוא לקחת את הכלב שלכם לווטרינר, כדי להתחיל לעבוד על אבחון מדויק של הגורם. הדבר ידרוש היסטוריה מפורטת ובדיקה גופנית. נקודות מפתח בהיסטוריה הרפואית שלו, יכללו את גזעו של הכלב שלכם ואת נטיותיו לאובדן שיער מולד או תורשתי, כמו גם מידע מכם בנוגע לנוכחות, משך והתקדמות הבעיה ואם הכלב שלכם מתגרד או לא. הווטרינר שלכם יחפש עדויות לזיהום ויבדוק את הבריאות הכללית של הכלבלב שלכם.

הווטרינר יבדוק גם בדרך כלל את השערות עצמן, וסביר שייקח כמה לבדיקה תחת מיקרוסקופ. בדיקה זו יכולה לעזור לקבוע אם השערות נושרות מהזקיק, או אם הן נשברות. הווטרינר שלכם עשוי גם לקחת כמה דגימות מהעור, כדי לחפש טפילים או זיהומים ו/או לסרק את הפרווה של הכלב שלכם בחיפוש אחר פרעושים, קרדיות וכינים. הוטרינר יוכל לשלוח דגימות עור ושיער/פרווה למעבדה לצורך בדיקות נוספות. לעיתים יש צורך בהפניה למומחה בתחום הדרמטולוגיה הווטרינרית כדי להגיע לאבחנה סופית.

כדי לתת מענה מוצלח לנשירת השיער של כלבכם תלוי בזיהוי נכון של הגורם המקורי, המוביל לאבחנה ספציפית. הווטרינר עשוי להמליץ על תרופות, אנטיביוטיקה, קרמים, שמפו או משטרים מניעתיים, כגון מניעת פרעושים וקרציות.

אם תזהו סימן כלשהו לאובדן שיער בכלבכם האהוב, מומלץ לראות את הווטרינר שלכם לצורך שלילת סיבות שונות, כולל מחלות שעלולות להיות חמורות ולהחמיר עוד יותר, אם לא יטופלו נכון.

למידע נוסף יש לפנות לוטרינר. מוגש מטעם חברת אינטרווט ישראל בע"מ. IL-NON-231100001

https://www.esccap.org/uploads/docs/eiw2uedg_0720_ESCCAP_GL3__English_v18_1p.pdf