אֲקָרִית -תקרית עבור כלבכם

אֲקָרִיות (קרדיות) בכלבים

האם בעיות העור של הכלב שלכם, הכוללות לעתים גירוד וליקוק בלתי פוסקים, יכולות להיות יותר מסתם אלרגיה? אם הכלבלב שלכם מאבד פרווה, מתגרד כמו מטורף, מראה אולי אדמומיות באזורים בעור, ואינכם יכולים למצוא פרעושים, אז יכול להיות שעור הכלב נגוע באחד ממיני הקרדיות. הקרדיות חודרות לתוך העור או חיות על העור או בזקיקי השיער של הכלב.

בדרך כלל ניתן לטפל בקרדיות, אך צורות מסוימות עלולות להיות מידבקות מאוד.

קרדיות מתמקמות על עור הכלב שלכם. סוגים מסוימים של קרדיות עשויים להתחפר לתוך העור כדי להטיל ביצים, ובכך הם מגבירים את הגירוד, הדלקת ואת נשירת השיער. איך כלבים נדבקים בקרדיות? בדרך כלל לאחר שהם נחשפים לבעל חיים נגוע – אולי בגינת הכלבים. ייתכן שיידרשו שבועיים עד שישה שבועות להופעת הסימנים. מספר סוגים של קרדיות יכולים גם להתפשט לבני אדם לאחר מגע עם כלב נגוע.

קיימים מספר סוגים של קרדיות שעלולים להשפיע על כלבים, כולל: סקביאס כלבים, קרדית אוזניים, דמודיקוזיס של כלבים וטרומביקולוזיס.

ביקור אצל הווטרינר חשוב לצורך קבלת אבחון, לקביעת סוג הקרדית הספציפי על הכלב שלכם ולקבלת המלצה לטיפול.

הנה כמה דברים שיש לשים לב אליהם כאשר הולכים לוטרינר:

סקביאס

סקביאס כלבים היא מחלה מדבקת מאוד ונגרמת על ידי קרדית ספציפית בשם Sarcoptes scabiei var canis . במילים אחרות, טפיל קטן הגורם נזק לעור ולפצעים פריכים. נקבות הקרדית מתחפרות בעור להטלת ביצים, ולמרות שהקרדית המסוימת הזו מעדיפה כלבים, קיים סיכוי שבני אדם ובעלי חיים אחרים הבאים במגע עם כלב נגוע ידבקו גם הם. אך מאחר והאקרית אינה מותאמת לאדם, היא חיה על עורו זמן קצר ולכן, גורמת לפריחה וגרד קל. . כמו כן, מגע עקיף, כגון באמצעות מצעים, הוא מסלול אפשרי להפצת קרדיות אלה.

כלב הנגוע בקרדית סקביאס של כלבים, יסבול בדרך כלל מגירוד עז שיופיע בפתאומיות.

אזורים נגועים של העור עלולים להתפרץ עם בליטות קטנות ומוצקות שמופיעות לראשונה על הבטן, החזה, האוזניים, המרפקים והרגליים של הכלב; עם זאת, קשה לזהות אותן. הכלב ישרוט או ינשך את עצמו כדי להקל על הגירוד והבליטות והעור סביבן יינזקו, דבר העלול להוביל לפצעים עבים ופריכים ולאזורים של עור אדום. זיהומים פטרייתיים או חיידקיים עלולים להתפתח בעור הפגום. ללא אבחון וטיפול מתאימים, הפצעים יכולים להמשיך להתפשט על פני כל הגוף והזיהומים עלולים להיות קטלניים.

לעיתים, קשה לאתר ולאבחן קרדיות אלה, גם כאשר הכלב מציג סימנים של התפשטות, כגון גירוד חמור.

מצב זה עשוי להתרחש גם כאשר כלב נשטף ומטופח היטב באופן קבוע, ובמקרה זה, הסימנים האופייניים האחרים שמסייעים באבחון – פצעים פריכים ועור קשקשי – מוסרים. אם ישנו חשד לסקביאס, הווטרינר שלכם ירצה לבצע בדיקות מתאימות – אולי להעריך מספר אזורים שונים של העור. מכיוון שסקביאס כל כך מדבקת, עליכם לשוחח עם הרופא האישי שלכם, אם יש לכם חששות כלשהם לגבי עורכם.

כל טיפול צריך לכלול גם כל כלב אחר אשר בא במגע עם הכלב שנגוע בסקביאס. הטיפול המומלץ על ידי הווטרינר שלכם עשוי לכלול תספורת של שיער הכלב והשריה בשמפו רפואי לניקוי עדין של אזורים עם עור פריך. ייתכן שיינתנו טיפולים פומיים חדשים, בטוחים ביותר, לשליטה בקרדיות, או טיפול באמצעות אמפולות. ייתכן שיהיה צורך גם בטיפולים אנטיבקטריאליים ו/או אנטי-פטרייתיים, כדי לסלק זיהומים חיידקיים משניים כלשהם.

קרדית אוזניים (OTODECTIC MANGE)

הקרדית Otodectes cynotis מתפשטת בתעלת האוזן החיצונית – החלק של האוזן בין האפרכסת עור התוף, אותו לא ניתן לראות בקלות. קרדיות אלו גורמות לדלקת בדופן של תעלת אוזן זו.

לרוב לא ניתן להבחין בקרדיות מכיוון שהן נמצאות בדופן של תעלת האוזן החיצונית במקומות שלא ניתן להבחין בהם בקלות ללא ציוד מתאים לבדיקת אוזניים, למרות שלעיתים ניתן למצוא קרדיות אלה על העור שמחוץ לאוזן.

בעלי החיים הנגועים (כלב או לרוב חתול צעיר – לארנבים יש גם סוג של קרדית אוזניים משלהם) ינערו את ראשם לעיתים קרובות ויגרדו אוזן אחת או את שתיהן. לחיות מחמד בעלי אוזניים זקופות יכולה להיות אוזן נופלת אחת כתוצאה מכך, ובכל חיית מחמד הסובלת מקרדיות אוזניים, האוזן החיצונית עשויה להיות מודלקת ולהוציא מוגלה. זיהומים של קרדיות אוזניים יכולים להוביל גם לקריעת עור התוף.

גם קרדיות אלה מידבקות מאוד ולאחר מגע עם חיית מחמד נגועה מומלץ להיבדק וייתכן שיהיה צורך בטיפול. הווטרינר שלכם ימליץ על תוכנית טיפול שסביר להניח שתכלול תרופות וניקוי אוזניים. ישנם טיפולים פומיים חדשים ובטוחים, היעילים מאוד לחיסול קרדית אוזניים, אפשרויות טיפול אחרות עשויות לכלול טיפה אנטי-טפילית לשימוש באוזניים.

דמודיקוזיס של כלבים

קרדית הנקראת Demodex canis מצויה לרוב במספרים קטנים בזקיקי השיער של כל הכלבים, והיא נורמלית לחלוטין, ואינה גורמת לסימני מחלה.

בנסיבות מסוימות, כמות הקרדיות עולה באופן ניכר , מה שיגרום לאובדן שיער ולדלקת.

הסיבות לכך הן שונות ולא תמיד ידועות, עם ראיות מסוימות לנטייה תורשתית למצב, בהתבסס על מערכת חיסון מוחלשת, אשר לרוב שומרת על קרדיות אלה, המתקיימות באופן טבעי, תחת שליטה ועל מראה עור בריא. לפעמים האירוע קשור למחלה או לטיפול המדכאים את מערכת החיסון.

"דמודיקוזיס מקומית" היא אחת משתי הצורות הקליניות בכלב, והיא מתרחשת על כמה אזורים קטנים ומבודדים בגוף שיכולים להיראות חסרי שיער, אדומים וקשקשיים. דמודיקוזיס מקומי מתרחש בדרך כלל בקרב גורים מתחת לגיל שנה, שנראה שהם חווים מעט מאוד גירוד או אי-נוחות מהמחלה, אם בכלל. רבים מהאירועים הללו חולפים ללא כל טיפול.

"דמודיקוזיס מפושטת" היא מחלת עור חמורה המשפיעה על אזורים גדולים של העור. היא יכולה לכלול שינויים בעור כגון נשירת שיער, עור אדום ונפוח, פיגמנטציה מוגברת (התכהות של העור), גושים מוגבהים וגלדים, או כריות מודלקות בכף הרגל. זיהומים חיידקיים בעור נפוצים בכלבים הנגועים בקרדיות, והסימנים הקשורים יכולים לכלול בלוטות לימפה מוגדלות, אדישות, חום ודלקת של שכבות העור העמוקות יותר.

דמודיקוזיס מפושטת היא מחלה חמורה והיא דורשת תמיד טיפול רפואי. הטיפול עשוי לכלול טיפולים פומיים חדשים שיש להם יעילות משופרת לשליטה בקרדיות אלה, שמפו רפואי והשריות יכולים גם הם להירשם וגם אנטיביוטיקה לשליטה בזיהומים המשניים. מעקב שגרתי עשוי להיות חשוב לצורך מעקב אחר מספר הקרדיות בכלב.

על בעלי כלבים עם דמודיקוזיס לזכור שהטיפול בצורה המפושטת של המחלה עשוי להימשך מספר חודשים עד להחלמה וחזרתיות במהלך השנה הראשונה של הטיפול היא די נפוצה. ייתכן שתהיה רגישות תורשתית למחלה זו, ובעלי הכלבים עם מצב זה צריכים להתייעץ עם הווטרינר שלהם לפני שהם שוקלים הרבעה.

טרומביקולוזיס

מדובר בקרדיות צעירות קטנות הנמצאות לעיתים קרובות בתקופת הקציר, ולעיתים מכונות "קרדיות הקציר". הן נראות כמו עכבישים זעירים ולפעמים ניתן לראות אותן על חיית המחמד שלכם כנקודות קטנטנות בצבע כתום-אדום. לעיתים קרובות הן מתקבצות על הראש, על האוזניים, על כפות הרגליים או על הבטן. ההתפשטות היא לרוב תגובה אלרגית לקרדיות וסימניה כוללים אדמומיות, בליטות, נשירת שיער ועור פריך

הקרדית הזו עלולה לגרום לגירוד עז. הידבקות בטרומביקולוזיס נוצרת כתוצאה משכיבה על הקרקע או הליכה באזור שבו יש מצע עם אוכלוסיית קרדיות כבדה.

בדומה לקרדיות אחרות, ברגע שהווטרינר שלכם אבחן טרומביקולוזיס, הטיפול צפוי לכלול שילוב של מוצרי שמפו ותרופות, כמו גם אנטיביוטיקה לזיהומים משניים.

אין דרך בטוחה למנוע הידבקות באחד מסוגי הקרדיות, אך טיפול יעיל בפרעושים ובקרציות שאף מותאם לטיפול נגד קרדיות, יכול להפחית את הסיכון באופן משמעותי. באופן כללי, חיות מחמד בריאות מתמודדות טוב יותר עם קרדיות, לכן כדאי לשמור על רמת בריאות טובה של הכלב שלכם בעזרת תזונה איכותית וסביבה נקייה. אם אתם רואים סימנים של מחלת עור או חושדים בתסמינים של קרדית, קחו את חיית המחמד לווטרינר כדי שיאבחן ויטפל בהתאם.

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אינטרווט (ישראל) בע"מ.